החלטה בתיק ת"א 27626-11-10

המבקשת, חברה בע"מ, העוסקת בין היתר בביצוע עבודות עפר, בנייה, פיתוח, סלילת כבישים וביוב (להלן: "המבקשת") עותרת לפטור מתשלום אגרה או הפחתת שיעורה או דחיית מועד תשלומה, בעטיה של תביעה על סך של 3,217,854 ש"ח שהגישה כנגד המשיבות 1 ו-2 (להלן: "המשיבות").

התביעה מושא הבקשה שהוגשה כנגד המשיבה מס' 1, נדים כמאל ובניו בע"מ (להלן: "נדים") והמשיבה מס' 2, מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל (להלן: "מע"צ") עניינה בתשלום עבור עבודות שביצעה המבקשת, בהזמנת המשיבות בכתב ובע"פ, בעקבות הסכם בכתב שנקשר לביצוע עבודות תחזוקה, פיתוח וסלילה של כביש מס' 85 בין המבקשת ובין נדים, וכפועל יוצא מביצועו של ההסכם במהלכו בוצעו עבודות נוספות על האמור בהסכם.

הרקע:

מע"צ פרסמה מכרז לביצוע עבודות תחזוקה, הרחבה, פיתוח וסלילה של כביש מס' 85 ובמכרז זכתה נדים. לצורך ביצוע חלק מהעבודות בפרויקט, התקשרה נדים ביום 23.9.09 בהסכם עם המבקשת כקבלן משנה (להלן: "ההסכם") ולפיו מסרה נדים למבקשת את ביצוען של חלק מעבודות הפרויקט, כפי שהוגדרו בהסכם ובכתב הכמויות עליו חתומים הצדדים.

הלכה ולמעשה, כטענת המבקשת, הפרויקט שהיקפו היה גדול מאוד כלל חריגות קיצוניות מכתב הכמויות ההתחלתי ובעטיין נאלצה המבקשת ליטול על עצמה עבודות נוספות ורבות בהסכמה עם המשיבות. בסופו של יום, כך לטענת המבקשת, התנערו המשיבות מהתחייבויותיהן כלפיה והמבקשת נאלצה לבטל כ-55 שיקים שמסרה לספקים ולנותני שירות באתר, בסכום של למעלה מ-410,000 ש"ח, כדי למנוע הגבלת חשבונה בבנק, דא עקא שבסופו של יום חשבונה בבנק הוגבל.

בכתב התביעה נטען, כי חיובה של מע"צ לשלם את יתרת החוב ביחד ולחוד עם נדים, נובע בין היתר, משום שהפרויקט לקה בכשלים חמורים במהלך תכנונו, וכי לצורך מענה לכשלים נאלצו אנשי מע"צ להורות למבקשת לבצע עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם החתום עם נדים, תוך הבטחה כי תקבל את התמורה, כך נוצר קשר ישיר בין המבקשת ובין מע"צ. כמו כן נטען כי נציגי נדים הסכימו לאמור, גם בנסיבות בהן מיעטו להגיע לאתר.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישה המבקשת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה אליה צירפה תצהיר מטעם מנהלה ובעל מניות בה שטען למצוקה כלכלית שלו כבעל מניות במבקשת ושל המבקשת.

נדים מתנגדת לבקשה וטוענת כי התביעה נעדרת עילה, וכי המבקשת לא רק שקיבלה את מלוא התמורה בגין העבודות שביצעה בפרויקט, אלא שנותרה חייבת לנדים כספים בסכומים משמעותיים. באשר לתנאי השני, שעניינו מצוקה כלכלית, טוענת נדים כי המבקשת לא הוכיחה מצוקה כלכלית כדבעי, וכי הלכה ולמעשה הרוח החיה במבקשת הינו מנהל העבודה ולא בעל המניות הרשום כיום, אליו הועברו המניות אך כחודש לאחר שנקשר החוזה בין נדים ובין המבקשת, קרי ביום 1.11.09, וכי הוא בעל יכולת כלכלית רבה, ועל כך יש ליתן דגש.

מע"צ מתנגדת לבקשה וטוענת כי למבקשת לא קיימת עילת תביעה כנגדה, שכן כל פעילותה של המבקשת בפרויקט היתה מול נדים, כפי שנקבע בהסכמים. כמו כן טוענת מע"צ כי המבקשת לא הוכיחה את מצוקתה הכלכלית בתשלום האגרה. 

מדינת ישראל, הנהלת בתי המשפט טוענת כי למדינה אין מה להוסיף על האמור בתגובות בעלי הדין בתובענה.

דיון והכרעה:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת, כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בין זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

תקנה 14(ג) לתקנות האמורות קובעת כדלקמן:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

על מנת שבעל דין יזכה בפטור מתשלום אגרה עליו לעמוד בשני מבחנים מצטברים, האחד העדר יכולת כלכלית והשני שההליך אותו יזם מגלה עילה בעלת סיכוי, ראה בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

באשר לסיכויי התביעה, נקבע בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו):

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה."

שאלת סיכויי התביעה נלקחת בחשבון, תוך שבית המשפט בוחן, האם לצד חסרון הכיס המוצג בבקשה, קיים גם סיכוי לתביעה.